בעשור החמישי למאה ה - 19 הביאו שינויים רבים במצב היהודים בתפוצות ובארץ ישראל לשתי תוצאות מנוגדות : מצד אחד גדל הצורך לתמוך ביישוב ומצד שני פחת היקף התרומות מן הגולה . במזרח אירופה החמיר סבל היהודים מאפליה ומגזרות קשות , ומצוקת הקיום שם השליכה על מצב היישוב בא״י , שכן היקף התרומות קטן , וגבר הקושי להעבירן לארץ . פחת סך כל כספי החלוקה שעמדו לרשות היישוב , דווקא בעת שנצרך לתוספת תרומות , כדי לפרנס את האוכלוסיה הגדלה עקב בריחתם של יהודים מהמצוקה באירופה . באותו זמן במערב אירופה כירסמו ההשכלה והאמנציפציה , על הבטחותיהן לשוויון ולהשתלבות ועל סכנות ההתבוללות הצרורות בהן , בהתלכדות היהודית . אפשר לומר בהכללה , שבמערב אירופה היה המאמץ היהודי העיקרי להשתלב בחברה הסובבת , ואילו הרדיפות והמצוקה במזרח אירופה גרמו למספר הולך וגדל של יהודים להגר ליעדים שונים , ביניהם ארץ ישראל .
אל הספר