" כל כך קשה לשוחח על המצב הכלכלי" יום שישי אחר הצהריים . נורה הגיעה לביתי במכוניתה אחרי ביקור במוזיאון עם ידידים . היא אישה נאה , בשמלת קיץ ארוכה וצבעונית , ולה שיער מתולתל וצבוע בצבע שחור עז . ידידה המליצה שאראיין אותה . נורה הסכימה להתראיין , אך ציינה שאינה בטוחה כי היא מתאימה להגדרה , ואף פעם אינה משתמשת בעצמה במילה " עוני " , לדבריה . מכאן היא גם מתחילה את שיחתנו המוקלטת . אף שהנושא עצמו רגיש ומביך , הסכמתי להתראיין רק בגלל שקראתי את ספרייך ואני מעריכה את מה שאת עושה . אלמלא זו היית את – לא הייתי מסכימה , כי איזה עניין יש לי לגעת במקומות כאלה ? חשבתי שהשיחה אתך תהיה הזדמנות לנסות להבין מה המשימה ההתפתחותית שלי עכשיו , איך אני מבינה את כל גלגולי החיים האלה , שלא תכננתי , שקרו לי , ואיך אני מסתדרת אתם . כי מה המוטיבציה שלי לדבר ? אינני שייכת לקבוצת גיל שמרגישה שמישהו עשה לה עוול , שצועקת שבעשור האחרון מחירי הדיור הכפילו את עצמם . אני שייכת לקבוצה אחרת , מבוגרת יותר , של אנשים שהיו עצמאיים והצליחו , אבל במקצועות שלנו אין רשתות ביטחון , וזה נעשה קשה משנה לשנה . בכלל , לא נוח לי שלא נוח...
אל הספר