ו. והיה העקוב למישור – מהדורת יוסף בודקו

החידוש למהדורת עגנון נעוץ בכך שבודקו ויתר לחלוטין על הווינייטות האורנמנטליות הפיליגרניות האופייניות לו , ובחוש ספרותי דק נצמד לאווירה המלנכולית הימי ביניימית של הסיפור , הן בעיצוב השער החיצוני והפנימי והן בעצוב האיורים לטקסט בגוף הספר . את חמשת הדפסי האבן שבספר תיאר גדעון עפרת כנתונים ברצף ההתפתחות של אמנות ההדפס של בודקו מימים שהיה תלמידו של הרמן שטרוק ולאחר מכן בימי שהייתו בגרמניה ועבודותיו בארץ ישראל : חמישה הדפסי אבן לוו את הסיפור , כולם ׳פואנטיליסטיים׳ ו׳ריאליסטיים׳ בסגנונם [ ... ] צריף חנות המכולת של מנשה חיים הכהן ( חזית החנות , מדרגותיה ודלתותיה הפתוחות יחזרו בעתיד בציורי אי אלה מבתיה של פלונסק ) , מראה בית המדרש עם היהודי הזקן היושב בו ( נושא שיהפוך , כזכור , לקבוע ברפרטואר הציורי הדפסי של בודקו ) , כיכר השוק של העיירה , דמותו של הלך נודד יושב על גשר בגבו אלינו וצופה אל עבר הכפר הנוצרי ( כלום זוהי העיירה בוצ׳ץ׳ , אשר אליה שב מנשה חיים הכהן ?) ומראה בית הקברות היהודי ( שאליו מגיע מנשה חיים הכהן ) . אין כל ספק : בודקו הביא את פלונסק שלו לבוצ׳ץ׳ של עגנון ( כפי שהביאה קודם לסיפור...  אל הספר