הנה כי כן , אני מנסה להאיר את דמותו של מורה שמביא מברכת ניסיונו וחכמתו לא כדי לכבוש את הלומד , לבודד אותו בתוך הידע , ולהפוך אותו לאובייקט ידע , תוך שהוא מפחיד אותו ונותן לו בתמורה לפחדיו מפתחות להישרדות . לא , נמצא הוא כאן כדי לתמוך באומץ הלב הנדרש למאבק היציאה לאור – אותו מסע לולייני שהוא גורל חייו של כל אדם . מורה כזה אכן נותן מאהבתו הבלתי פולשת . בשבילו זה ייעוד – להתיר את הראייה של תלמידיו , ולעזור להם להפוך גורל לייעוד . ועם זאת , אין זה מעשה טיפולי של מי שעומד בראש ההר וממתין לזולת שגם הוא יגיע לשם . תמיד ומחדש זה דיאלוג שאליו הוא עצמו יוצא כדי לקבל את פני תלמידיו בידיים חשופות . וכמידה שהוא יוצא לקראתם , כך הם יוצאים לקראתו . האקטיביות שלו לא מחליפה את זו שלהם . הוא לא יכול לדעת בשבילם , לבטח לא לראות בשבילם . משהו בכוונה המיוחדת שלו גואל את היזמות שלו מסכנת הרודנות שבה , ומזמין את יוזמתם . בניסוח אחר , הוא מזמין אותם לצאת אל הניסיון . מה שהוא מספר עליו , הרעיונות שהוא משמיע , הפרקטיקה שהוא מדגים , כולם באים לא כדי להגביל את הלומד בתוך הידוע , אלא כדי לעודד אותו לפסוע אל תוך הה...
אל הספר