כמו כל קבוצת אנשים גם המורים רוצים לשרוד . זה טבעי ומובן ולא יכול להיחשב להם לרעה . באופן טבעי הם מנסים לעצב את העולם בדמות חזונם , כך שיהיה סביבת חיים המתאימה להם ולאמנותם . אבל מדוע מסכימים לכך האנשים האחרים , שאינם מורים ? בחלקו , כפי שכבר אמרתי , זה קשור לגיל הרך שבו נחשפנו למורות ולהחתמה שהטביעה זו בנפשנו . אפשר להוסיף לזה גם את העובדה שהמורות חוצה תחומים , והיא תמיד גם אפשרות קידום במקצועות מסוימים , וזה , בצד סיבות נוספות , מסביר במידה מסוימת את האופן שתרבות ההוראה כבשה את העולם , ונעשתה גם למקום העיקרי שאליו אנו שולחים את ילדינו . ועם זאת , לעולם זה לא רק פשוט . השעבוד של כל כך הרבה אנשים תחת עול התלמידות גובה את מחירו . כמו כל מיומנות , יש מוכשרים לה יותר ויש מוכשרים לה פחות , והגידול החד זני וההמוני מזמין את אופן ההוויה ההישרדותי . אבל ההישרדותיות איננה רק פועל יוצא של תנאי ההוראה ותסיסת המעמד המדוכא , היא גם דבר מהותי המחובר למהותה : זו סביבת החיים האידיאלית לגידולו של ידע דידקטי . לא במקרה הבאתי למעלה את האנטיביוטיקה בתור דוגמא . במציאות הישרדותית אדם לא פנוי להעמיק . הוא צ...
אל הספר