רגע רגע , יש פה משהו לא ברור . אולי שחייה היא דבר שצריך אדם להתנסות בו בגופו , אבל מה בנוגע לידע עיוני ? מה למשל דינו של המרצה להיסטוריה המספר את תולדות מלחמת העולם השנייה – האם תלמידיו המאזינים , לא לומדים בדיוק את זה – את תולדות מלחמת העולם השנייה ? ואיזו דרך אחרת יש להם ללמוד זאת ? הרי להיסטוריה ממש הם לא יכולים לחזור . אפשר להתייחס ללמידה גם כתהליך של התמצאות . כשאדם לומד דבר מה , הוא למעשה לומד למצוא את דרכו בתוכו . התמצאות בעיר חדשה היא דוגמא יפה . הוא מסתובב בה , חוזר ועובר באותם רחובות בשעות שונות , לצרכים שונים , מכיוונים שונים , ולאט לאט מתרבד כל זה ונעשה להתמצאות ששוב אינה דורשת ממנו תשומת לב מיוחדת . סוג כזה של היכרות שמשיג אדם שחי בעיר תקופה מסוימת , לעולם לא יוכל להיות נחלת תייר המוסע ממקום למקום במסגרת טיול מאורגן . מן התייר נחסכו כל אותם גישושים , הליכות לאיבוד , חיפושים , מוטיבציות , שמהם נבנית בסופו של דבר , רבדים רבדים , ההתמצאות . והנה , כשם שניתן להתמצא בעיר , כך ניתן להתמצא בתחום עיוני מסוים . זה אמנם שונה מהתמצאות באותה מציאות שעליה כביכול הידע הזה , אבל תחום זה...
אל הספר