היחסים בין המתיישבים למוסדות המיישבים

הדיון בהיבטים השונים של תכנון חבל לכיש – הכלכליים , החקלאיים והחברתיים – מצביע על כך שהגורמים המיישבים יצרו תלות מובנית של המתיישבים המיועדים במוסדות השלטוניים עוד בטרם הגיעו למקום מושבם . הם נטלו מהמהגרים את האוטונומיה שלהם , בעיקר את חופש הבחירה , החל בשלב ההגירה , דרך מיקומם הגאוגרפי , סוג היישוב שבו חיו וטיפוס המשק , וכלה באופני ניהול המשק . ניהול ההגירה ותהליכי הכוונת העולים תוך הכפפה כמעט מוחלטת שלהם לגופי ההגירה וההתיישבות , והאופן שבו תוכנן חבל לכיש ( בפרט טיפוס משק השדה , שדרש השקיה ודישון ולא אפשר מכירת תוצרת באופן פרטי אלא רק קולקטיבי ) , כוננו מראש ובאופן מובנה את יחסי התלות בין המתיישבים לבין המערכת המוסדית . תלות זו העמיקה לאחר שהמתיישבים באו , במסגרת יחסי העבודה במושבים . בשנים הראשונות עסקו המתיישבים בעבודות יזומות של קק " ל , או בעבודה חקלאית כשכירים בחלקות שניהלו חברות קבלניות , ולא קיבלו אמצעי ייצור . גם לאחר שהחלקות רושתו בצינורות וחולקו למתיישבים בהדרגה , עדיין לא הועמדו לרשותם אמצעי ייצור מספיקים . אפשר אפוא לומר כי תלותם של המתיישבים במדינה ובמוסדות הציוניים היית...  אל הספר