"לא פשענו, לא עשינו עול לאיש, לא נסכים להישלח לארץ גזירה!"

למרות היומרה , השליטה של מוסדות העלייה והקליטה בגורל העולים לא הייתה מוחלטת , והאחרונים מצאו לעתים דרכים להערים הן על צוותי המיון בארצות המוצא והן על צוותי הקליטה בארץ . ישי ארנון תיאר שיטות שונות שנקטו יהודי מרוקו ותוניסיה כדי לעקוף את חוקי הסלקציה . למשל , עדות שקר לגבי הגיל או נישואים פיקטיביים . לעתים עודדו זאת גורמים קהילתיים מקומיים , ולעתים סייעו בכך אף אנשי מנגנון הסלקציה עצמם , בעיקר שליחי העלייה ( ארנון , , 1998 עמ ' . ( 332 - 331 בני נוריאלי הרחיב על ההתנגדות לפרקטיקות של טיפול רפואי שניתן למועמדים הפוטנציאליים להגירה מארצות צפון אפריקה ( נוריאלי , . ( 2015 אחד משליחי הסוכנות לתוניסיה ( מ ' רבן ) תיאר התארגנות של אחד הכפרים " כגוף אחד סולידרי " לאחר פסילתה לעלייה של משפחה אחת : " הכפר הציג אולטימטום , כי אם משפחה זו לא תאושר לעליה , לא יעלה כל הכפר " . תיאור דומה של סולידריות בכפר במרוקו יש בכתבה של רבקה גרינקר , שהתלוותה לבעלה יהודה בשליחותו מטעם תנועת המושבים למרוקו . כתבה מפורטת זו מספקת מנעד תגובות של המועמדים לעלייה , החל במועמדים שעמדו לפני צוות המיון " כנרות חנוכה ורו...  אל הספר