לפני שניכנס לדיון מפורט בשמונה עשר השינויים המיוחדים לשני _כתבי היד התימניים , מן הראוי שניזכר בכמה תוצאות של מחקרנו עד כה : א - אמנם רובם של כל שינויי הגירסאות בפרקנו חוזרים אל שני אבות טקסטים , ענף א' וענף ב ' , אבל תהליך יצירתן של גירסאות חדשות ומשניות , ובמיוחד תיקונים קלים , לא נגמר לגמרי . ב - יש לחלק את כלל עדי הנוסח של פרקנו לשלוש קבוצות . - המייצגים המובהקים של ענף א ' , המייצגים המובהקים של ענף ב ' , וטקסטים מעורבים שנוצרו מתהליך ממושך של מיזוג הדרגתי של נוסחאות שני ענפי המסירה . ג - כי " י סמינר 1623 וקולומביה הם הטקסטים המעורבים ביותר מבין כל עדי הנוסח - כארבעים אחוז ענף א ' מול כחמישים וחמישה אחוז ענף בי - ודבר זה מתאים לעובדה שהם גם המאוחרים ביותר מבין כל עדי הנוסח ( מהמאות הט " ז - הי " ז לספירה ) . ד - כי " י סמינר 1623 וקולומביה " בני דודים " הם , כלומר מסכימים זה עם זה במידה כה רבה שאינה משאירה שום ספק שהועתקו ( במישרין או בעקיפין ) מאב אחד משותף , וככל שני עדי נוסח שהועתקו מאב אחד - יש להחשיב את הגירסאות המיוחדות להם כגירסאות שנשתמרו רק בעד נוסח אחר . השאלה העומדת לפ...
אל הספר