ליברמן הסביר שכל " אינו חוצץ " בתוספתא היינו " אינו חוצץ ואינו ע ו ב ר " , וכל " חוצץ " בתוספתא היינו " חוצץ ו ע ו ב ר " , ונתן טעם לדבריו ( " אינו בטל לגבי העריבה " ) . אבל הקשר לדיני ביעור אינו מפורש בדברי התוספתא וגם לא הסברה , ושניהם באו מתוך נוסח 4 הברייתות בבבלי ( במיוחד סעיף 9 בסוגייתנו ) _, כמו הפסק שהזכיר ליברמן בסוף דבריו . מכיוון שמטרתנו היא לחקור את השתלשלות המקורות בסוגיית הבבלי עצמה על פי התוספתא , איננו יכולים לקבל את דברי הרב בלי בדיקה מחודשת . אולם מלבד זאת , יש הנחה נוספת בדברי הרב שאינה מפורשת בברייתא עצמה : ליברמן הניח שהתוספתא כאן מפרשת את המשנה , בעוד שהברייתא עצמה יש לה כל התכונות של מקור עצמאי , ואין סימנים מפורשים לכך שהיא מוסבת במישרין או בעקיפין על נוסח משנתנו . אם כן , גם לגבי ההנחה 5 הזאת איננו יכולים ללכת בדרכו של הרב , וכפי שיתבאר בהמשך . שיטת מהרי " ן אפשטיין מהרי " ן אפשטיין הקדיש שני דיונים לבירור נוסח משנתנו ויחסה לתוספתא : מלנוה "מ עמ ' 331 - 330 ומלסה " ת עמ ' . 219 - 218 מוקד הדיון שלו בשני המקומות היה השימוש במונח 6 " וכן " ( האמור לציין הקבלה ודמ...
אל הספר