אפשר לתפוס את " עולם החינוך " כעולם ( הכולל אנשים , תפקידים , דימויים ומוצרים ) אשר חושבים בו " מחשבות חינוכיות " , נאמרות בו " מילים חינוכיות" ונעשים בו " מעשים חינוכיים " המשולבים זה בזה . במילים אחרות , אפשר לראות בו ספרה תחומה שיש לה מעין שפה פנימית ייחודית אשר מעצבת אותה , מבטאת את רוחה ומשתדלת לכוון את האפקטים המשמעותיים הרצויים לקהלה . במובן הזה עולם החינוך דומה לעולמה של האמנות . בעולמה של האמנות זיהינו חמישה רכיבים , ואלה סייעו לנו לאתר קשרים בעלי משמעות בינו לבין עולם האמונה . באמצעות חמשת הרכיבים האלה ננסה עתה לאתר זיקות מבניות בין מעשה החינוך למעשה האמנות , ובהמשך ניעזר בכך כדי לתאר אפשרויות לזיקה בין עולם החינוך לעולם האמונה . הפגשת שני עולמות היסוד התרבותיים הללו במרחבה הלימינלי של האמנות תשמש לנו כמצע להצגת הפתיחות כתביעה יסודית מן החינוך לתרבות בימינו . למקבילה של הרכיב הראשון במעשה האמנותי , הלוא הוא " המרחב " ( אליו נכנס ה " היות " כדי לפגוש את יצירת האמנות ) , יש בעולם החינוך כמה שמות כוללים : מסגרת , מקום , זמן , קבוצה . תפקידו של המרחב החינוכי הוא להפגיש בין " אנשי...
אל הספר