דחף האמונה השתחרר אפוא והחל לנוע משמבטו חרג אל מעבר לגבולו הפרעוני . התשוקה הזאת אל החוץ התגשמה בלידה רבת - ייסורים ובבואו לעולם של יצור פוליטי חדש . רוחו של היצור הזה קצרה , צרכיו מרובים , ודומה כי רק המטה האלוהי יודע להרגיעו . היצור החדש הזה נאחז בציפייתו לישועה ; עולמו רחב כמדבר וצר כחגווי סלע . הגוף הרוטט הזה צמא למים . אפשר להרוותו במקסמי האמונה , אך רק לשעה קלה . מחר יהיה צמא שוב ואף רעב , ודומה כאילו הקפיצה אל האמונה לא התרחשה כלל . הצמא הזה בלתי - נסבל . האם המדבר הצחיח הזה הוא הטוב מבין העולמות האפשריים ? המטה מצליח ליצור עוד רגע קסום של אמונה , אך משה כבר מבין כי רק מיזוג נכון בין רגש האמונה לבין עקרונות המתבססים על שכל ישר יוכל לאזן בין פעולה לנסיגה , בין לקיחה לשמיטה , בין יגיעה למנוחה . כאן מתגלה קושי נוסף ובלתי - צפוי . מצלו של פרעה אפשר היה לחמוק בעזרת מטה הקסמים של האמונה המביטה אל המרחק , אך עתה יש להתמודד 29 “ יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה״ ( שיר השירים ב , יד ) – תני דבי ר׳ ישמעאל : בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה ה...
אל הספר