ג. נפש ופרשנות

רעיון הפתיחות ממשיך להיות אפוא יסוד חיוני בתפיסת הזמן והעולם של האדם גם לאחר שנסדקה האמונה הבלתי - מעורערת באידאות התבוניות של הקידמה והסובלנות . תרמה לכך במידה רבה החשיבה הקיומית , תפיסה שהתעצבה כאנטיתזה משמעותית לאידאליזם . הודות לחשיבה הקיומית התפתחו שני אפיקים נוספים של מחקר מודרני : הפסיכולוגיה וההרמנויטיקה ( תורת 8 לכך יש לייחס את השפעתו הרבה בתקופתנו של “ האחר״ , מושג שפיתח עמנואל לוינס . הפרשנות ) . הפסיכולוגיה המודרנית גילתה בנפש מרחב פנימי ועמוק אשר מתחוללות בו התרחשויות עלומות , ואילו ההרמנויטיקה ראתה בביטויי התרבות הלשונית מאורע דינמי של מפגש והתהוות . עתה נסקור את שני האפיקים הללו בהקשר של רעיון הפתיחות . כפי שצוין בפרק הראשון , התמקדותה הרבה של הקידמה במשמעו של הזמן ההיסטורי עוררה בקרב הוגים מסוימים את התחושה כי עולמו הפנימי של האדם נרמס תחת גלגלי הציוויליזציה החדשה . הביקורת הניטשיאנית הנוקבת על מושג " האדם " בנאורות , על חזונה הזהיר והמחושב של אידאה זו ועל החשיבה האידאולוגית מעקרת החיים והיצירה אפשרה דרכים חדשות להבנת עולמו הפנימי של האדם וחוויית חייו , על תכניה האי - ר...  אל הספר
מכון מופ"ת