בד בבד עם שכלול אופני הביקורת על אידאל הנאורות והלכי הרוח שלו , החל רווח דפוס חשיבה שיסודו בסער הניטשיאני והמשכו במחשבה השיטתית של היידגר . לפי דפוס החשיבה הזה , היחיד האותנטי יוצר את האמת הפרטית שלו ואת חייו גם יחד , ובדרך זו הוא נענה לציווי הפרטי " היה כפי שהנך " . ניטשה והיידגר התמקדו בדמות של יחיד המתאפיין בגדולה אישית : הוא מקורי ויוצר בעצם הווייתו , וכל עשייה שלו היא הכרעה רעננה הנובעת מאישיותו הכוללת והבלתי - מתפשרת ( הודות לאישיותו הייחודית הוא יכול להלך בחיים כמו על חבל דק ) . דימוי אידאלי ואף אלוהי זה של גדולה אישית ( או פרטית ) יוצרת היווה את משקל הנגד ל " כלליות " האנושית התבונית וחסרת הממשות , זו שהנחתה את רעיון הנאורות . מספרם של היחידים שהם מקוריים , נועזים וגדולים הוא קטן , קטן ביותר . לעומת זאת הציבור המשכיל , זה אשר מאמץ אידאלים ותפיסות שעניינם חקר חיי האדם והכוונת מעשיו , הוא גדול ובעל צרכים רבים ומגוונים . צחוק הגורל הוא כי רעיונותיו של ניטשה נקלטו היטב בזירות רעיוניות שהוא עצמו היה בז להן . תנועות לאומניות מהפכניות דוגמת הנאציזם שאבו השראה מהמושג הניטשיאני " על - א...
אל הספר