המפגש שלי כחוקרת עם מרואייניי היה בסיס איתן לדיון בנושאים מהותיים , טעונים ורגישים . עובדת היותנו עמיתים למקצוע הכשירה את הקרקע שעליה צמחו והשתרגו נושאים חשובים במהלך הראיונות , והפכו את המרואיינים לשותפים אמיתיים . אין זו מליצה לייחס לקשר שנוצר בינינו תרומה של ממש לביסוס התאוריה הפדגוגית - נרטיבית בדגש הורי בספר זה . הפניית זמן לשיחה על נושאים שקשה לעסוק בהם בהוויה היומיומית השוחקת אפשרה להם לגעת בדקויות ולחשוף פנים מושתקים בחייהם . כדבריה של אפרת , המפגש בינינו העניק לה הזדמנות " לעצור באמצע החיים ולעשות דיבור " . קשה לי לנסח במדויק מהן הסיבות להיווצרות הקשר החיובי ומעורר האמון שהתפתח ביני לבין כל שותפיי למחקר . ברור שאופי המחקר האיכותני כשלעצמו תורם ליצירת אווירה של פתיחות . אולם , קל יותר להסביר מנין נובעות טעויות או נוצרים כשלים בתהליך המחקר . לדוגמה , הפרשנות שהצעתי בנוגע למשמעות האובדן בחייו של כרים על רקע מות אביו בילדותו המוקדמת התגלתה כמוטעית . התברר שהייתי שבויה בידע קודם בדבר תהליכים פסיכולוגיים של אובדן ושכול . סמיכות התייחסותו למגילת קהלת בהקשר של היותו יתום מאב הדהדה בסי...
אל הספר