פרק עשירי הסיגְד

חג הסיגד תפס מקום מרכזי במעגל החגים של ביתא ישראל . שם החג נגזר משורש שמי המשותף לעברית , לארמית ולגעז – סג״ד , שמשמעותו להשתחוות . גם יום הכיפורים נקרא סיגד , ואכן , רבות ההקבלות בין שני מועדים אלו , כפי שנראה להלן . שם נוסף לחג זה הוא ׳אמתה סו׳ - יום ההתכנסות , משום שכל מנהגיו נעשים ברוב עם . בעבר קראו לחג זה בשם ׳מהללה׳ - שם המשמר גם הוא פעלים של השתחוויות , תחינה והלל . שם זה דומה לשמו של חג אתיופי נוצרי ( - mehella יום התחינה ) אשר נחגג במועדים קבועים עשר פעמים בשנה ובאירועים מיוחדים אחרים בהתאם לצורך . הסיגד חל ב - 29 בחודש השמיני , כ״ט בחשוון , חמישים יום בדיוק לאחר יום הכיפורים , ותאריכו מלמד על מהותו . החג הוא מעין ׳קומה עליונה׳ של חשבון 1 רתיינס , היהודים בחבש , עמ׳ . 78 2 פלאד , הפלשים , עמ׳ ; 51 לוצאטו , היהודים החבשים , עמ׳ . 68 3 שלמאי , מוזיקה , עמ׳ . 48 נפש ציבורי , על גבי קומת הקרקע של חשבון הנפש הפרטי שעושה כל אחד עם עצמו ביום הכיפורים . כיאה לחג חשוב ומרכזי , ההכנות לקראתו החלו כמה ימים קודם . הקסים היו בוחרים הר גבוה הסמוך לאחד מכפרי העדה המרכזיים – היו באתיופיה כמה...  אל הספר