פרק תשיעי סוכות בביתא ישראל

המיסיון ( שטרן , נדודים , עמ׳ : ( 191 - 190 בחג שבועות , בחג התרועה , ביום הכיפורים ובחג הסוכות אנשים מביאים את מנחותיהם למסגיד ומצטרפים לתפילות . נמנעים מעבודות חקלאיות , אך לא תוקעים בשופר , לא מקימים סוכות , ולא נוהגים את שאר הטקסים העתיקים של בית הכנסת . רואים אנו שהבאת מנחות מיבולי העונה אל המסגיד כמתנה לקס , היא שעמדה במרכז החגים , ובמיוחד בחג הסוכות , סוף החורף , שבו הבשילו יבולים רבים . גם לקיחת ארבעת המינים כמצווה בפני עצמה לא נהגה בביתא ישראל . על כך העיד כבר במחצית המאה ה - 19 הקס הגדול , הנזיר אבא יצחק , בתשובותיו לד׳אבדי ( תשובות אבא יצחק , עמ׳ : ( 237 בעניין ארבעת המינים . פה אין לנו את הפירות ואיננו מתחשבים בציוויים אלו . רק לוקחים כפות תמר וענפים של זיגבה ושל קהה . נהגו לקחת כפות תמר , ענפים של עצי זיגבה ( תמונה 19 ) וקהה כדי לקשט בהם את המסגיד . היו שפיזרו עשבים ירוקים על רצפת המסגיד , אך מנהג זה נהג בכל שבת וחג , ולא היה ייחודי לחג הסוכות . המצע הירוק נועד להגן על רצפת המסגיד מפני טומאה . ואולם , מכלל העדויות עולה שאף שבחג הסוכות הרבו בקישוט 1 הנרי אהרון שטרן ( 1885 –...  אל הספר
מכון מופ"ת

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח