מלבד הפסוקים והרמזים המקראיים למנהגי העדה שהצבענו עליהם , קיימות זיקות אפשריות נוספות למנהגי ביתא ישראל בחג הפסח בפרט ובחודש ניסן בכלל , בספרות בית שני ובספרות חז״ל . בין פסח מצרים ופסח דורות ההבחנה בין ׳פסח מצרים׳ ו׳פסח דורות׳ היא יסוד מוסד בספרות חז״ל וכלי מרכזי בעיצוב הלכות החג . כך אומרת המשנה במסכת פסחים , פרק ט משנה ה : מה בין פסח מצרים לפסח דורות ? פסח מצרים מקחו מבעשור , וטעון הזאה באגודת אזוב על המשקוף ועל שתי מזוזות , ונאכל בחפזון בלילה אחד , ופסח דורות נוהג כל שבעה . הבחנה חותכת זו בין פסח מצרים לפסח דורות , על פרטיה הרבים , אינה מוכרת ואינה מקובלת על בני העדה כלל ועיקר . מדי שנה נהגו בני העדה מנהגים שהמשנה מייחסת לפסח מצרים – הקפידו להקדים ולרכוש את השה כמה ימים לפני החג ( אמנם לא הקפידו על ׳מקחו בעשור׳ דווקא ); היזו מדם הקורבן על המשקוף ועל שתי מזוזות המסגיד ; אכלוהו בחיפזון ובמותניים חגורים כאדם היוצא לדרך . עם זאת , החג נמשך שבעה ימים כפי שדורשת המשנה בפסח דורות . נבחן את מנהג ביתא ישראל אל מול התוספתא המרחיבה עוד יותר את ההבחנות שבמשנה . תוספתא : פסחים פרק ח , הלכה יא -...
אל הספר