יצחק גילת מבוא המאמץ המחקרי והעיוני לחשוף את צפונותיה של תופעת המנהיגות ייחס משקל רב למאפיינים האישיים של המנהיג . כיוון זה אפיין את חקר המנהיגות כבר בתחילת המאה ה - , 20 עם תאוריית " האדם הדגול " , שסרטטה את דמות המנהיג כאדם הגדול מהחיים , בעל תכונות אישיות נשגבות ונעלות מעם . גישה זו הצמיחה מחקרים שכוונו לזהות את התכונות האישיות המייחדות את המנהיג ומבדילות בין מנהיגים לאלה שאינם מנהיגים ( Zaccaro , Kemp , & Bader , . ( 2004 לנוכח היעדר הסכמה על התכונות הבולטות של המנהיג המוצלח , הורחב החיפוש לסוגים אחרים של מאפיינים אישיים , כמו התנהגויות אופייניות למנהיג ודרכי פעולה שמנהיגים נוקטים לצורך השגת מטרותיהם . בהקשר זה הוצעה הבחנה בין שני סגנונות – המנהיג המתגמל הפועל להשגת מטרותיו באמצעות יחסים של קח ותן , והמנהיג המתמיר המשתף את המונהגים בחתירה להשגת מטרות נעלות מבחינה ערכית ( . ( Burns , 1978 התמקדות במאפיינים אישיים של המנהיג אינה מאפשרת להשיג הבנה מלאה של התופעה , מכיוון שמנהיגים אינם פועלים בתוך בועה . תהליכי מנהיגות מתרחשים תמיד בתוך הקשר חברתי - תרבותי אשר משפיע על המנהיג , על המונ...
אל הספר