ותרא האשה כי טוב העץ למאכל [ ... ] ותתן גם לאישה עמה ויאכל . ותתן גם לאישה . שלא תמות היא ויחיה הוא וישא אשה אחרת . תולדות הנחלתן של תורה שבכתב ותורה שבעל פה לעם ישראל לדורותיו ולתפוצותיו מאופיינות , בעצם , כתולדותיה של הפרשנות וכתולדותיהם של קוראים פרשנים . הן ההלכה והן מדרשי ההלכה והאגדה הן רצף של פרשנויות . בכל פעילות פרשנית בכתב של טקסט כל שהוא מצויים , כידוע , הרכיבים האלה : טקסט מתפרש , מי שמפרשו , מתודה לפרשנות וטקסט תגובה המהווה פרשנות לטקסט שקדם לו . הטקסט המתפרש הוא נתון קבוע שאינו עשוי להשתנות מעצמו , ואילו ה ' אני המפרש ' בוחר לו , מדעת או אף שלא מדעת את המתודה לפרשנות והוא רשאי גם לשנותה בנסיבות מסוימות . פעילות בחירה זו עשויה גם להביא לשינויים מסוימים במשמעות הטקסט המתפרש . משמעם של דברים שהפעילות הדינמית של המפרש עשויה להפוך את הטקסט המתפרש לטקסט פסיבי , ואילו טקסט התגובה המפרשו ייעשה טקסט אקטיבי . אישיותו של ה ' אני המפרש ' , סביבתו וחינוכו הם גורמים שרישומם ניכר בבחירתה של המתודה לפרשנות הטקסט . הטקסט הנתון פושט משמעות ולובש משמעות בהתאם למגוון הפרשנויות המוצעות לו . *...
אל הספר