בשלהי המאה השמונה עשרה . הוא ניזון גם מן הדאגה לפריצת מסגרות על רקע אספות המתקנים של הרפורמים בלייפציג בשנת . 1869 היו רבנים שהתלבטו למי ראוי להשיב , לרפורמים בגרמניה או למשכילי רוסיה . פרקי הספר , המבוססים במידה רבה על מאמריי שפורסמו באכסניות שונות , עודכנו , והורחבו . עיוניי בתחום זה של פולמוס רבני ליטא ומשכיליה בשליש האחרון של המאה התשע עשרה נובעים מהתמודדות בת כארבעים שנה עם עולמם הרוחני של המשכילים העברים ומן הניסיון להתחקות אחר התחנות השונות בהתפתחות תודעתם האסתטית ודרכי עיצובן ביצירותיהם – בסיפורת , בשירה , בדרמה ובמסה . הערות המהדיר לטקסטים שהובאו בספר נועדו להמחיש את הפסיפס הלשוני המשותף לרבנים ולמשכילים , המורכב בעיקר מלשון המקרא ומפרשיו , לשון חז״ל והלשון הרבנית . אפריון נמטייה לשוחרי טובתי שהעניקו לי מעצתם ומתבונתם : לפרופ׳ שמואל ורסס ז״ל , שהטרחתיו לא מעט ותמיד היטה לי אוזן קשבת וסייעני רבות בהערותיו ; לפרופ׳ מוטי זלקין יבל״א שהאיר עיניי במה שנעלם מהן וסייע לי בהערותיו . תודתי שלוחה לצוות הספרנים באולם הקריאה למדעי היהדות בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ; לעורכי ...
אל הספר