לפני כמה שנים , בעת שהעברתי סדנה , קיבלתי מכתב מסטודנטית מבריקה , אמא לשני ילדים . הקורס נסב על המתבגר והבוגר הצעיר הדתי ; בין השאר עסקנו בו בריבוי המשימות המוטלות על הבוגרת הצעירה הדתית . החל דיון מרתק – שעלה חיש מהר לטונים גבוהים ולאמוציות מרגשות – במסרים שהחברה הדתית מעבירה לחניכיה ובציפיותיה מן הבוגרים הצעירים . הגבתי והבעתי את דעתי : כשאני סוקר את המשימות המוטלות על הבוגרת הצעירה , אני תמה על יכולת התמודדותן של הנשים הצעירות האלה ועל חוסנן הנפשי . למחרת קיבלתי את המכתב ... והחל שיח מרתק על התהליך שהחברה הדתית - לאומית - תורנית מצפה לו מן הבוגרת הצעירה . ילדתי את בתי השנייה . אני , ילדתי את בתי , השנייה (!) כשאני עוצרת לרגע ממרוץ החיים קשה לי להאמין . ילדה בת עשרים ושלוש , אשה , גם אמא , גם סטודנטית , גם מורה , אני . טוב ... אז איך עושים את זה ... ? אמא . ( פז " ם : שלוש שנים ) אחרי העבודה חברות שלי יוצאות למלא את זמנן הפנוי בכל מה שאפשר , ואני חוזרת לילדים שלי , לגינה , לחיתולים , לכביסות , לכלים . מתסכל . גם אני רוצה לצאת מתי שבא לי לקניונים , לקנות מה שאני רוצה בלי חשבון אם נגמו...
אל הספר