שאלה זו היא מכשילה מעט שכן היא מחייבת את המשיב להתייחס להיבטים שליליים של הזולה . שני מדריכים בלבד לא ענו על שאלות אלו ( האחד לא כתב והאחר כתב " לא לשנות כלום " ) . אף על פי כן אפשר ללמוד משאלות אלו על הדברים שלדעת המדריכים טעונים שיפור . כארבעים אחוז מהמדריכים ציינו שלדעתם יש פחות מדי הבנה טיפולית והדרכה . שליש מהם חושבים שהזולה צריכה לפתוח את שעריה עוד ערבים בשבוע והשאר האירו / העירו על נושאים טכניים אחרים . תשובות אלו נמצאות בהלימה לתשובות שהובאו לעיל : רוב המדריכים מעוניינים להשתלם ולקבל גישה טיפולית וכלים טיפוליים ובכך אפשר למצוא תמיכת - מה לפרשנות " כלי " – אהבה . רוב המדריכים סבורים כי אהבה היא תנאי הכרחי לסיוע , אך לא תנאי מספיק ולכן הם מעוניינים להמשיך ולהשתלם בהיבטים טיפוליים אחרים . ראוי לציין כי מחקר זה דגם את המדריכים בנקודת זמן אחת בלבד . הנהלת הזולה וכן המדריכים שרואיינו ציינו כי הזולה מדגישה כיום את ההשתלמויות וכי הן נעשות בשיטתיות ( פחות או יותר ) . אם כן , אפשר לומר כי המדריכים משתלמים ורובם מבקשים להעמיק ולרכוש כלים טיפוליים . אפשר לסכם את החלק הזה של המחקר על המדריכ...
אל הספר