פרק שלישי מנהגי תאפילאלת התואמים לפסקי הרמ״א

מבוא חכמי מרוקו , ובכללם גם חכמי תאפילאלת , חוזרים ומצהירים בחיבוריהם ההלכתיים את קבלת מרותו של מרן השלחן ערוך עליהם כדבר שאין לו עוררין , בבחינת ׳ויוסף הוא המשביר׳ , ׳לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׳ . אף על פי כן , מנהגים חשובים הנפוצים הן בקהילות תאפילאלת והן בשאר קהילות מרוקו מראים שאין הם תואמים את פסקי המחבר אלא את פסקי הרמ״א , כגון חומרות הנוגעות למזון בפסח : אי אכילת אורז וקטניות , או חומרות האבל של ימי בין המצרים המתחילים מי״ז בתמוז , או שאר מנהגים , כגון עמידה בחזרת הש״ץ ובעשרת הדיברות , קריאת הלל בראש חודש בברכה ועוד . תופעה זו מעוררת את השאלה האם באמת פסקו במרוקו גם על פי הרמ״א , תוך התעלמות מפסיקת השו״ע ? לשאלה מרכזית זו הקדיש החוקר הרב שלמה טולידנו דיון מיוחד בחיבורו ׳דברי שלום ואמת׳ והגיע למסקנה כי אף על פי שמנהגים אלה תואמים את פסיקת הרמ״א אין להסיק בהכרח שהייתה השפעה ישירה של הרמ״א על מנהגי מרוקו , אלא התאמה בדיעבד . כמה מן המנהגים הללו הם מנהגים קדומים שנהגו לפני הרמ״א , כמו העמידה בחזרת הש״ץ על פי רמב״ם שקדם לרמ״א ( הלכות תפילה , פרק ט , הלכה ג ) , או הברכה על הלל בראש...  אל הספר