פרק תשיעי ׳הדרת זקנים׳ – המנהג, מקורות ורעיונות

א . תיאור המנהג . 1 מנהג מקובל הוא שאנשי מעשה עושים סעודה ויום טוב ומברכים ברכת ׳שהחיינו׳ בהגיעם לגיל שישים . מעמד זה קרוי ׳הדרת זקנים׳ . . 2 מנהג זה נזכר ב׳בן איש חי׳ : ׳כשיגיע לששים או לשבעים שנה , נכון ללבוש בגד חדש או יקח פרי חדש ויברך עליו שהחיינו ויכוין גם על שנותיו , ויש עושים סעודה כשיגיעו לשבעים׳ . . 3 מנהג זה מקובל היה גם בקהילות תאפילאלת , בעיקר בקרב תלמידי חכמים ומבינים . . 4 מרא דאתרא יש״א ברכה עשה ׳הדרת זקנים׳ כשהגיע לגיל שישים בליווי סעודה ופיוטים , והשתתפו בה אדוני אבי ר׳ יצחק נזרי , ר׳ מסעוד מלול , יחיא בן יעקב אזרואל המכונה ׳באיא גאני׳ ושאר התלמידים שלמדו אצל באבא מאיר , הוא ר׳ מאיר אביחצירא , זכר כולם לחיי העולם הבא . . 5 גם ר׳ אליהו ב״ר שמואל אביחצירא יבדל״א עשה ׳הדרת זקנים׳ בטבריה , בביתו של ר׳ מסעוד מלול זלה״ה . ב . סדר הלימוד של ׳הדרת זקנים׳ . 1 סדר הלימוד של המעמד החגיגי נדפס במהדורות שונות של ׳הדרת זקנים׳ . להלן תיאור זה על פי מהדורת צאלח בן יעקב מנצור , ירושלים תשי״ח . . 2 מתחילים ב׳פתח אליהו׳ , אחר כך אומרים תפילת ׳רבון העולמים ... ׳ ואחריה קוראים ׳אדרא רבה׳ ...  אל הספר