סג׳למאסא , נושא מחקרנו , כשמה הראשון שנשמר בשטרי הכתובה והגט עד למאה העשרים , נוסדה על ידי שבטים ערביים בשנת 757 בדרום מזרח מרוקו , ושם שוכנת היום העיר תאפילאלת . קהילה יהודית ראשונה הוקמה שם במאה התשיעית , וידיעות עליה מגיעות עד אמצע המאה השלוש עשרה . במשך כשלוש מאות שנה לאחר מכן אין יודעים עליה דבר . קיומה של הקהילה חוזר לתודעה במאה השבע עשרה . מקור לכך הוא קינה המתארת את חורבנה של קהילת תאפילאלת בעקבות מגפה שפרצה בה בשנת ה׳תט״ל / 1679 וחיסלה את רוב הקהילה . בקינה זו אנו מתוודעים לחכמים ומשוררים בקהילה שכמה מפיוטיהם תועדו בכתב יד ונכללו בקובץ פיוטים שנמצא אצל ר׳ מכלוף לעסרי , רב הקהילה של ריש בצפון תאפילאלת . על פי מקורות שונים שינויים אקולוגיים ורעידות אדמה פגעו בעיר סג׳למאסא במהלך השנים , ובתי האב של הקהילה נתפזרו ונתפצלו לגרעינים חדשים שהוקמו מחדש באזור בסמיכות זה לזה ברדיוס של כעשרים ק״מ . תופעה זו ידועה לנו כבר מתקופתו של ר׳ יעקב אביחצירא ( 1808– , ( 1880 מנהיגן החדש של קהילות תאפילאלת , ומן הפיוטים של יגל יעקב . אישור נוסף לכך הוא תיעוד רשימות של כעשר קהילות שונות ששמותיהן ושמו...
אל הספר