מבחינה פורמלית די בכללים של גדמר כדי לנסח צורת עבודה על הטקסטים של ר " נ . עקרון השאלה והתשובה מאפשר לקורא לחשוף את ההנעה הפנימית של הטקסט , וקבלת שלמות הטקסט מהווה רקע מכונן למתודה זו . אך כדי לענות על השאלה המוצגת לעיל , " איך זה פועל " , במלואה , אין די בכך . עקרון השאלה והתשובה כעיקרון הרמנויטי מאפשר לקורא לתאר לעצמו את הדרך שעושה הטקסט , להבין את הקשרים והיחסים הפנימיים המתקיימים בתוך הטקסט , אך יש רובד נוסף של פרשנות , שבו מתואר המתח הפנימי המפעיל את הטקסט . ספרו של אבי שגיא " פצועי תפילה – תפילה לאחר מות האל " הוא דוגמה לטיפול בפנומן באמצעות העמדת שני קצוות של קיום וחשיפת המתח שביניהם . " תפילה לאחר מות האל " היא לכאורה אוקסימורון , כשל לוגי . התקיימותה של תפילה לנוכח תודעת קיום כזו , אם לוקחים ברצינות את משמעותם של שני הקצוות , אינה אפשרית . עם זאת , המוכנות להבחין בקיומה של תפילה כזו ולקבל אותה בלא רדוקצייה תאולוגית , פסיכולוגית או סוציולוגית , שכל אחת מהן מכרסמת באחד הקצוות ומפחיתה בכך את עצמת המתח , מאפשרת להתבונן בפנומן עצמו במלוא חיוניותו ועצמתו . ככל שהצדדים נשארים מנוגדי...
אל הספר