פתח דבר

ומובנת דרך הופעתה הקונקרטית ב " זמן – מרחב " שבו הופיעה . תאוריות וגישות מסוג זה , הרחוקות מהאופן שבו היה מקובל לחקור את הגותו של ר " נ , מאפשרות דיון והנגשה של תנועות נפשיות ומבעים לשוניים תאורטיים שלו שאינם נכללים בתיאורים התאולוגיים השכיחים בהקשר זה , מיסטיים או אקזיסטנציאליסטיים – דתיים . דווקא דרך תיאורי הצללים של קפקא , הטחותיו של ניטשה וניתוחיהם של ובר והיידגר יכולתי להצביע על הנימות המדויקות בדברי ר " נ ולפתח אותן . דרך עבודותיהם ניתן להזמין את הקורא המודרני להיחשף לעולם עמוק ומורכב של התעקשות לנצח ולהתעלות בתוך המציאות , לצלול בתהומות ולזהות את הגשרים שבין חלקי הנפש והתרבות המשוסעים . דרכם ניתן להבהיר את מושג היראה של ר " נ , שעל פיו כל ניסיון של צמצום ההסתעפות בתוך המציאות , סיום הסיפור או קיצור הדרך , באמצעות הכנסת שם האל אל הסיפור שלא במקומו או שלא בזמנו , פוגם בברית עם האל עצמו . לאור הבנה זו השתדלתי להימנע מקריאה מיסטית של דברי ר " נ ומהבנתם במסגרת חשיבה זו , ותחת זאת העדפתי לעגן אותם בהקשרם הקונקרטי המעשי . הקריאה שהפעלתי על כתבי ר " נ מוּנעת ממה שניתן לזהות כ " מוטיבציה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן