לראות את האדם כאדם . אלא שהחברה הפכה להיות כר בריחתו של האדם ממי שהוא באמת . לא בכדי שזורים הבורגנות והקפיטליזם אהדדי ומקיימים זה את זה . מגלמים הם את האובייקטיפיקציה של הסובייקט בשיאה , מגבילים חירותו בגדרות והגדרות ומבוססים על רכושנות ובעלות , הכרוכות בניצול הזולת ובתחרות בלתי פוסקת גלויה גם סמויה על חשבון האחר " בלי לראות ממטר " מי נרמס בדרך . עצימת עיניים אשר אין כמוה לשקף את אובדן הנשמה - כל זאת תוך שימוש במילים של כיסוי וכחש , בעיקר להונאה עצמית . שיעבוד מרצון של האדם המסתיר את עצמו מעצמו כדי לברוח מן האדם שהינו , בעקבות חרדת חירותו ואחריותו , ניצחון הפחד בכללים . אובייקטיפיקציה עצמית והדדית מקפת של הסובייקט ברמה המקרו - חברתית והמיקרו - חברתית הנשענות זו על זו . בריחתו של האדם מן האדם בתואנות של חוסר יכולת , השלמה עם המציאות והיעדר ברירה לכאורה . בעוד שהאמת היא שלאדם תמיד יש ברירה . השאלה היא מה המחיר . השאלה היא דווקא מי בוחר האדם להיות . והבחירה הבסיסית ביותר היא להיות מי או מה . לחיות את חייך באמת או לברוח מהם . מכך נגזרת טיב חברתם של בני האדם , על כל רמותיה . תיתכן גם חברה ש...
אל הספר