הצהרת בלפור – בין ׳דגל ירושלים׳ ו׳המזרחי׳

בשני בנובמבר , 1917 שבועות ספורים לאחר שעבר יעבץ ללידס , ניתנה בלונדון הצהרת בלפור . דומה היה שסוף סוף , לאחר עשרים שנים של פעילות ציונית דיפלומטית , הגיע הצ׳רטר המיוחל , והציונות השיגה את גדול הישגיה עד כה . ההצהרה המכירה בזכות העם היהודי לבניין בית לאומי בארץ ישראל עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי הפיחה ביעבץ תקוות גדולות , והוא כבר ראה בעיני רוחו את פעמי הגאולה . במכתב לרב קוק מאדר תרע״ח ) 1918 ( הוא כותב לו כי ברצונו לדבר עמו על דבר הגאולה , ׳והגאולה הזאת חשובה בעיני כבטוחה ומובטחת , אחר העיר ה׳ את לב מלכי תבל לקים בנו את דברי הנביא “ ולקחום עמים והביאום אל מקומם״׳ , ומדמה את ממשלת אנגליה ל׳כרש מלך פרס בימיו׳ . יעבץ כבר חושב על תוכניות לתנופה מחודשת של עלייה והתיישבות , שתבוא עם תום המלחמה , ולשם כך הוא מנסה להפחית את ההתנגדות החרדית לרעיון הציוני ולצרף את המוני היהודים החרדיים למעש הציוני . במכתבו לרב קוק הוא מתקומם נגד עמדת ׳אגודת ישראל׳ שהתפרסמה בעיתון היהודי אנגלי The , Jewish Chronicle ש׳שיבת ציון בדרך הטבע נחשבת היא לקציצה בנטיעות בדתנו׳ , ומתריע מפני הסכנה שבה לתמיכ...  אל הספר