יעבץ חיפש לו מקור מחיה קבוע ובשנת 1907 שקל להיענות לבקשתה של קהילת הלברשטט להתמנות לרבה . הוא כתב לרבה של קובנה , צבי הירש רבינוביץ׳ , 44 שם , שם . 45 שם , שם . שישלח לו שאלון של מבחן לקבלת היתר הוראה על מנת שיוכל לענות עליו ולקבל ממנו כתב סמיכה לרבנות . היכרותו עם רבה של קובנה העמיקה כששהו השניים יחד בעיירת המרפא באד זודן שבגרמניה , בקיץ . 1906 בסופו של דבר לא יצא מינוי זה אל הפועל ויעבץ המשיך להתפרנס מכתיבה וממכירת ספריו . בתקופת מגוריו בגרמניה הוציא יעבץ לאור את הכרכים השישי , השביעי והשמיני של חיבורו ׳תולדות ישראל׳ . בכרכים הללו ראה שכלול של שיטתו הייחודית בכתיבת ההיסטוריה , השונה משיטתם של אנשי ׳מדע היהדות׳ . הוא החליט להתמקד בסיפור הדרמה הגדולה של תולדות ישראל ולהימנע מדקדקנות יתרה . כך הסביר זאת במכתבו לקרובו הרשברג : כי סוף סוף באתי לידי כלל זה , כי חקרי קדמוניות לשמן ולעצמן וחקירת ההסתוריא בכל רוחב מלואה ובכללה הגדול , שני מקצועות שונים הם . ההסתוריא היא גוף חי , שהנשמה היא המעמדת אותה והמחיה את כל אבריה חלק בחלק , וחקרי הקדמוניות הם גושים דוממים שאינם צריכים לנשמה . ואני שנשמ...
אל הספר