בסוף שנת 1905 עזב יעבץ את ליטא ועבר לגרמניה . שתי סיבות היו לצעד זה , אחת דוחפת ואחת מושכת . מחד גיסא שנת 1905 הייתה שנה של מהפכה באימפריה הרוסית , שאמנם נכשלה בסופו של דבר , אך נלוו אליה פרעות בקהילות יהודיות שונות בתחום המושב . מציאות זו שידרה חוסר יציבות ועל אחת כמה וכמה בעבור היהודים . מאידך גיסא יעבץ השתוקק להכיר את האורתודוקסיה הגרמנית המשלבת תורה עם דרך ארץ ובכמה היבטים קרובה לדרכו יותר מיהדות מזרח אירופה . בתחומי רוסיה הצארית היה יכול יעבץ למצוא תלמידי חכמים אדוקים , שאין להם בעולמם אלא ד׳ אמות של הלכה ; בעלי בתים תמימים , בעלי יחס חם למסורת , אך צרי אופקים ; משכילים רחבי דעת , שיחסם למסורת התקרר עם השנים , ואף כופרים גמורים . הוא היה יכול למצוא גם אנשים כמוהו , השואפים בכל מאודם לשלב תורה ויראת שמים עם חוכמה , אבל הללו פעלו כפרטים ולא כקבוצה בעלת שיטה , השמה שאיפה זו בראש מעייניה . תחנתו הראשונה בגרמניה הייתה ברלין . בעת ההיא הייתה ברלין כרך סואן , הומה ותוסס , מהחשובים והגדולים באירופה . היא הייתה בירתה של הקיסרות הגרמנית והעיר הגדולה במדינה , וחיו בה קרוב לשני מיליון נפש . ב...
אל הספר