בצבת הביקורת

הראשונים לבקר את ספרי ׳תולדות ישראל׳ של יעבץ , שהופיעו בשפה העברית , היו מטבע הדברים אנשי חוכמת ישראל במזרח אירופה , בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , שגם הם כתבו בעברית . אם כי גם שמעון דובנוב כתב ביקורת על ספר זה , בכתב העת היהודי רוסי ׳ווסחוד׳ , תחת הפסבדונים ׳קריטיקוס׳ , ובה קבל על הקנאות הדתית הנשקפת מחיבורו ההיסטורי של יעבץ . 51 שם , ד , עמ׳ . 160 52 שם , ט , עמ׳ . 192 – 191 53 שם , יג , עמ׳ . 201 54 שם , ו , עמ׳ . 3 55 הרשברג , תולדות , עמ׳ . 147 כשנה לאחר פרסום הכרך הראשון של ׳תולדות ישראל׳ , העוסק בתקופת המקרא , כתב משה ליב לילינבלום ) מל״ל ( בכתב העת ׳השילוח׳ , שזה מקרוב בא , מאמר ביקורת על ספרו של יעבץ . במאמר זה , לצד הביקורת החיובית על סגנונו של הספר ועל היותו ׳מלא רוח חן , אהבה נלהבה לישראל ולהמאור שבתורתו׳ , טוען מל״ל לפגם בביקורתיות בכל הנוגע למקורות המסורתיים . לדעתו , יעבץ לא היה ביקורתי דיו בנוגע לאגדות חז״ל בפרט ולמקורות המסורתיים בכלל . ואילו אחד העם נאנח באחד ממאמריו ב׳השילוח׳ על שהגענו למצב שכותבים בימינו ספר דברי הימים ברוח ישראל . ביקורת חריפה יותר מתח...  אל הספר