כלל הדיון עד כה עסק בתרומה החינוכית - קוסמית של היחס למקורות למען יצירת תרבות יהודית בזמננו , שיש ביכולתה לשמש כמסגרת של התמודדות עם הבעיות המונחות על סדר היום היהודי העכשווי . הכוונה בביטוי " קוסמי " היא לדרך שבה מקורות תרבות - ולא פחות מכל מקורותיה של התרבות היהודית - מבטאים בשפה המשתנית תדיר את הדרכים שבהן חווה האדם את עצמיותו , כמו גם את זיקתו אל טבע סביבתו , ולמעשה עם היקום כולו . ההיבט החינוכי מצוי בדרכי השאיבה מן המקורות בעת התמודדות האדם עם האתגרים הקיומיים שהוא פוגש בדרכו בעולם . האלמנט הביוגרפי הלאומי של היחס אל המקורות מהותי ליכולת שאיבה זו , משום שהוא הופך את הערכים הקיומיים והקוסמיים שהמקורות עוסקים בהם , לעניין אישי . ציון ערכי הסולידריות החברתית - אנושית ובקשת האמת בהקשר למושג הברית ודבר ה ' במקורות היהדות , לא בא אפוא לטעון שערכים אלה ייחודיים לשפת התרבות הצומחת מדו שיח עם מקורות היהדות בלבד , אלא כדי לסמן את העובדה , שדו שיח עם המקורות מהווה תנאי הכרחי לטיפוח תרבות עכשווית , שבה יהיו ערכים אלה נוכחים בשיח היהודי גם בזמננו . בהתאם לכך , אתייחס עתה לשתי בעיות נוספות המונ...
אל הספר