ראינו כי ההבנה שייעוד היהדות הוא תיקון עולם דתי - מוסרי ואוניברסלי משותפת הן לכהן והן לבובר , וכי המחלוקת ביניהם נסבה על הבסיס הפילוסופי של קביעה זו , ועל הכלים הנדרשים להתמודדות עם המציאות הנתונה כדי להגשים את הייעוד . דעותיהם חלוקות על מקום הימצאותם של כלים אלה - אם בקהילה היהודית בתפוצות ואם בחברה יהודית - אוטונומית שהולכת ונבנית בארץ ישראל - כתוצאה מהראייה המייחדת כל אחד מהם בדבר אופי הקיום היהודי ויחסו עם האנושות . כמו כן , נחלקו דעותיהם בפירוש המציאות ההיסטורית . הן גישתו של בובר , הרואה את עתיד הקיום היהודי בארץ ישראל והן גישתו של כהן , המדגישה את המשך קיום היהודים כקהילת מיעוט באירופה , מניחות שאין חזרה לצורת הקיום של האוטונומיה היהודית הקהילתית של הגולה הקדם - מודרנית . שניהם הבינו כי צורת הקיום של המדינה האזרחית המודרנית בתחילת המאה ה - 20 מחייבת , מצד אחד , את עיצובו מחדש של היחס לעבר היהודי , ומצד אחר , להווה ולעתיד של 300 שם , עמ ' . 149 - 148 301 שם , עמ ' . 154 - 153 המדינה הלא יהודית . במסגרת זו , אצל שניהם הייחוד הדתי של הקיום היהודי נעשה לבעיה מיוחדת , שכן אצל שניהם ה...
אל הספר