בניגוד לאחד העם , להרצל ולדובנוב , היחס לציון ולתפוצות אצל הרמן כהן ) 1918 - 1842 ( ומרטין בובר ) 1965 - 1878 ( לא גובש מתוך כוונה תחילה לנתח את בעיות הקיום היהודי במישור המציאות הארצית - היסטורית , אלא כתוצאה ממגמת חשיבתם בתחומי עיון תיאורטיים . אין הכוונה , אמנם , לומר כי חשיבתם לא הייתה נתונה לשאלות הקונקרטיות של הקיום היהודי והאירופי על רקע האירועים ההיסטוריים של זמנם , אלא שלגבי שניהם העיון התיאורטי , במיוחד הפילוסופי והדתי , הוא דרך לברר את שאלות הקיום הקונקרטיות במסגרת האמיתות העמוקות , שרק הפילוסופיה והדת יכולות להשיג באשר לטיבו של האדם ויחסו אל הקוסמוס . הרמן כהן ומרטין בובר היו מחשובי ההוגים היהודים במאה ה - . 20 יצירותיהם התפרשו על פני תחומים רבים ובהם עיונים פילוסופיים כלליים , עיונים בפילוסופיה של הדת ובפילוסופיה של ההיסטוריה , פרשנות המקרא , והתמודדויות עם בעיות התרבות המערבית , ומכאן עם בעיות הנוגעות לקיום היהודי בזמנם . בקיץ ובסתיו של שנת 1916 שררה ביניהם מחלוקת על הלגיטימיות של הציונות מנקודת הראות של יהדות גרמניה . 240 מבחינה היסטורית , יש לראות את המחלוקת בין כהן לבו...
אל הספר