בשל הנחות מוקדמות אלה , אבחן את הגישות השונות לארץ ישראל ולתפוצות הגולה במאה ה - 20 על רקע מציאות זמנו של כל הוגה והוגה , כשמגמתי לשרטט מה אפשר ומה אי אפשר ללמוד מהן ביחס לבעיות הקיום היהודי בזמננו . גישתי לאורך המחקר היא הדגשת חשיבות העיון במציאות הכלכלית - חברתית והגיאו - פוליטית , מבחינת הניסיון לשרטט את העמדות העיוניות והערכיות במשנתם של ההוגים השונים . בפרק המסכם של הספר אעשה שימוש באותה גישה , כדי להעריך גם את הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי בזמננו , ולשפוט את התוחלת של גישות אפשריות הבאות כתגובה אליהן . אין לצפות כי מבחר ההוגים שיוצגו במהלך הדיון יהיה שוויוני . מלכתחילה לא בחרתי במספר שווה של הוגים המייצגים את שתי הגישות : אלו הסבורים כי הפתרונות לבעיות הקיום היהודי נמצאים בחיי העם בארץ ישראל ואלו הרואים את עתידו בתפוצות הגולה . תחת זאת בחרתי לעיין בהגותם של הוגים על פי קנה מידה איכותי , וביררתי אצל מי הגישה לציון ולתפוצות מיוסדת בבולטות על תפיסה מפוכחת של תנאי הקיום הריאליים ועל הנמקות נבונות . תוך כדי העיון , ביקשתי להיות קשוב לטיעונים ולנימוקים של כל גישה וגישה , גם כשעצם הכתי...
אל הספר