רבות נכתב על החגים והמועדים היהודיים באפגאניסתאן , במיוחד בספרו הנזכר של אהרן בצלאל . אוסיף את דברי אמי ואת המיוחד במנהגי עדה זו . " השבת בהראת " , סיפרה אמי , " היתה שונה לגמרי מכל יום אחר בשבוע - מהלך היום , הלבוש , האוכל . ביום שישי אחר - הצהריים , ורק ביום שישי , הלכו כל הגברים לרחוץ בבית - המרחץ ולהסתפר . הלבוש היה אחר . האוכל היה חגיגי , אם כי קבוע : בליל שבת בעיקר מרק , ובשבת אחרי התפילה בבית - הכנסת , לקראת הצהריים , ביצת חמין ודג ומאוחר יותר פלוב . את היום בילינו בקריאה , אבא היה קורא לי את פרשת השבוע , מתרגם לפרסית ומפרש לי כדי שאבין , ולעתים קרובות היה קורא לי אגדות ומדרשים . ביום שבת היינו הולכים לישון אחר - הצהריים , לא יצאנו לטיולים , אך לפעמים היינו מבקרים קרובי משפחה . כשחיינו בירושלים נשמר עוד משהו מזה . למשל , בשבת אחר - הצהריים היה אבא הולך לפעמים לטייל , אתי או לבדו , והיה עושה סיבוב בבתי - כנסת . ההבדל העיקרי היה שבהראת כל היהודים שמרו את השבת והיתה הרגשה שכל העולם מקיים את השבת , אף כי רוב תושבי העיר היו גויים " . על הטעם המיוחד של השבת יש סיפור - עם על מלך שהיה י...
אל הספר