ה. שני סבים - מוסא ח'אן ושמואל

" לשמעון ושרה " , סיפרה אמי , " היו בן יחיד , משה , וארבע בנות : זלפה , רבקה , יוכבד ומרים . משה הבכור היה בן יקיר , ' אתרוג ' . הוריו ובני משפחתו נשאוהו על כפיים , שהרי את הבנות במשפחה ' לא ספרו ' . אמו היתה רק בת 14 שנים בלידתה אותו ואביו היה איש רך , לא היה במשפחתו מי שיעמוד מול רצונו . כל חייו היה אדם דעתן , שאנשים סביבו נשמעו לו וכיבדוהו , ולימים במימנה כינוהו המוסלמים בתואר הכבוד מוסא ח ' אן , משום שהיה אמין ומקובל עליהם . " פעם , בהיותו ילד , הוא קרב לבאר מים , נפל לתוכה וכמעט טבע , אך חילצוהו . פעם אחרת התלונן באוזני אמו כי אחותו זלפה מסרבת לתת לו את השוט השחור שלה . אמו התעלמה מדבריו כי בבית לא היה שוט כלשהו , אך משה לא הרפה עד שהלכה לזלפה ונחרדה לראות שנחש כרוך סביבה . הילדה ניצלה בנס . " אביו וסבו היו חסרי - אמצעים ועסקו בהוראה . בגלל השכר הנמוך נאלץ אביו כאמור להיות חנווני במימנה . בהראת שרר עוני רב לכן רבים מיהודיה עבדו מחוץ לה , ביניהם נערים בגיל 15 וצעירים יותר , לרוב כשוליות וכמשרתים . במימנה , שכונתה ' עיר הגברים ' , עבדו בין 50 ל - 100 גברים יהודים , רובם במכירת דברי ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

הקיבוץ המאוחד