נדמה כי אחד התסכולים התדירים הפוקדים כל חוקר באשר הוא , ואין זה משנה אם הוא חוקר מתחום המדעים המדויקים , מדעי הרוח או החברה , הוא האילוץ הכואב לעתים לתחום את גבולות המחקר . ההבנה כי לכל מחקר , רחב ככל שיהיה , יש יריעה מוגבלת אינה עניין של מה בכך . לעתים קרובות החוקר מגיע לידי הבנה זאת רק במהלך עשיית המחקר . פעמים רבות ההחלטה המתודולוגית מתבטאת בהכרעה בין הרחבה להעמקה . שיטת המחקר של מקרי הבוחן מאפשרת להעמיק בנושא ולחקור אותו ביסודיות רבה , אך לעתים באה התעמקות זאת על חשבון הרחבה בתחומים קרובים ומעניינים הנושקים לנושא . כך , לדוגמה , נקודות ציון מסוימות בדברי ימיו של הארגון ואירועים הקשורים באופן ישיר או עקיף לנושא נותרו לאחר מחשבה מחוץ לספר כדי לזקק את הדיון ולחדדו . כך נבחרו לאחר תהליך ארוך " המשקפיים " שדרכם ייבחנו היחסים בין ארגוני המודיעין לתקשורת , מתוך ויתור הכרחי על " משקפיים " אחרים . היחסים בין ארגוני המודיעין לתקשורת אינם נרקמים בחלל ריק . ישנם היבטים רבים שבאמצעותם אפשר לבחון את הנושא : התייחסותה של החברה הישראלית למיתוסים ול " פרות קדושות " לאורך השנים ( לבל ; 2005 נוסק ולי...
אל הספר