בבואנו לבחון את היחסים בין קהילת המודיעין ובין התקשורת ניתן לדבר בהכללה על שני ממדים אפשריים לניתוח היחסים : הממד האופרטיבי והממד התדמיתי . באמצעות הממד האופרטיבי נבחנים היחסים דרך משקפיים מודיעיניים " טהורים " : גיוס של עיתונאים או שימוש בהם לצורכי מודיעין ( , ) Johnson 1986 ; Holt 1995 לוחמה פסיכולוגית באמצעות התקשורת ( , ) Goldman 2004 ; Nincic 2004 שימוש בחומרים תקשורתיים גלויים לאיסוף מידע מודיעיני ( Herman 2001 ( וכדומה . באמצעות הממד התדמיתי , לעומת זאת , נבחנות הפעולות התקשורתיות שעושים ארגוני המודיעין לשם טיפוח תדמיתם , קידומה או שיקומה . פעמים רבות משמשים שני הממדים בערבוביה וקשה מאוד למתוח גבול ברור ביניהם . עם זאת , סקירת הספרות העוסקת בנקודות הממשק בין ארגוני המודיעין לתקשורת מעלה כי היחסים בין שני הצדדים נבחנים ונחקרים לרוב באמצעות הממד האופרטיבי . ידוע כי פעמים רבות משמשת הזירה האקדמית בבואה של המציאות . למשל , מספר המחקרים במדעי החיים העוסקים בחקר הסרטן במישרין או בעקיפין הוא עצום בשל היות הסרטן תופעה נפוצה הפוגעת בכל חלקי החברה האנושית . העניין ההולך וגובר במחקרים אקדמ...
אל הספר