לילה

מבטך הנצמד יורה הצמא : אשתרבב על בהנות להציץ בעיניך — בן החי ביינות , הקדמון והמר , משתכשך בהמון אל כפים שבנכר . הן שויתי נגדי זרותך הטורפה , המשסעת כגדי בי האלם לשנים . אל תגע רק בזו שעדין רפה , כעלה עץ שקדים בקדים — ישנה היא . לא ננוד למצנעת תוכה . זה כחה היאה לה וחף כמו לצאן עשתרותיה . להיות זרוחה מצמרמרת כוכב . להיות סבוכה גם בגל הרותע . הנה היא גלומה גם בהד החוזר ונתלה באילן , כמו בסבך האיל , להזהיב חליפות מבטך ההוזה בבואה קלילה מעל אפל היין . תרצ "ח ) " גזית " , כרך ב , חוברת יב )  אל הספר
מוסד ביאליק