" שקיעה " היה שירו האחרון של טסלר שראה אור במחברות לספרות . כמי שהיה בין הכותבים הקבועים בכתב העת ) שיריו הופיעו בכל החוברות שראו אור עד אז להוציא אחת , כרך א , חוברת ה - ו — ( היעלמותו מכאן ואילך היתה מפתיעה ומעוררת תמיהות . האמת היתה שטסלר " הושלך " מתוך החבורה של מחברות לספרות , או השליך את עצמו מתוכה , אל תוך חלל ריק . סיבת הדבר היתה ריב בין משפחות טסלר וזמורה ) הראשונה התגוררה , כאמור , כדיירת משנה בדירתם של ישראל ועדה זמורה ) . משרק התאפשר הדבר עם תום מלחמת העולם השנייה , נטשה משפחת טסלר בחרי אף ובהרגשת עוול נוקבת את הדירה עטורת ארונות הספרים ברחוב גנסין , נחרצת בהחלטתה לא להציג את כף רגלה בה . אבל דירה זו שימשה מועדון ובית ההוצאה של בני החבורה , והעקירה מתוכה היתה כמעט כעקירה מתוך החבורה עצמה . הרבה יותר טראגית ומאיימת היתה העובדה שעם העקירה מן החבורה ניתק גם הקשר החי עם העומד בראשה , נתן אלתרמן . בשם הצדק והחברות האיתנה ציפו הטסלרים מאלתרמן שיעמוד בפרץ ויתערב במריבה לטובתם ; אבל הוא , מטעמיו שלו , נמנע מלעשות זאת , ודבר זה היה עלבון שלא נשכח . תוך זמן קצר מצא עצמו טסלר ללא " רע...
אל הספר