המאמר פורש את משנתה המורכבת של לוקסמבורג בנוגע לזיקה הרצויה בין ההנהגה להמונים . הוא נכתב בשנת , 1911 בימי “ המשבר המרוקאי השני " (“ תקרית אגאדיר " ) , שהחריף את המתיחות בין המעצמות האירופיות בעניין השליטה במרוקו . הסוציאליסטים הצרפתים קראו לכנס את כל המפלגות הסוציאליסטיות מהמדינות המעורבות בתקרית ולהתאחד נגד המיליטריזם הבורגני . הנהגת המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית — שראתה בתקרית אירוע זניח וחסר חשיבות — התנגדה לקריאה זו , ומזכיר המפלגה , הרמן מולקנבוהר , שלח מכתב “ סודי " בנושא לאינטרנציונל הסוציאליסטי . בניגוד להנהגה , תמכו רבים מחברי המפלגה בגרמניה ביוזמה הצרפתית . לוקסמבורג , ממנהיגות המפלגה , פרסמה את מכתבו של מולקנבוהר ההנהגה ב לייפציגר בחוסר פולקסצייטונג נאמנות ובהיעדר והואשמה שיקול בעקבות דעת . האישומים כך על ידי גרמו שאר לרבים חברי מחברי המפלגה לתמוך בלוקסמבורג , ובסופו של דבר הובילה ביקורתה לרפורמה במבנה הארגוני של המפלגה . לייפציג , 29 באוגוסט מכל עבר מגיעות ידיעות על אסיפות והפגנות שארגנה מפלגתנו נגד הפוליטיקה העולמית וההתרחשויות במרוקו . בכל מקום משיבים המוני העם לקריאתנ...
אל הספר