שנת 1957 הייתה מבחינתנו " ימי הסער והפרץ " כלשון המליצה של אותם ימים . תחילה עזיבת הקיבוץ , אחר כך תקיעת יתד בעיר שממש " טרפנו " אותה . בסופה של אותה שנה , כפי שסופר בסיומו של הפרק הקודם - ביקשנו להירגע ולנסות להתבסס . מטרתנו הייתה לרכוש דירה בתל אביב ובחלומנו ראינו דירה של חדר וחצי . על מכונית - כלי עבודה ראשון במעלה - עדיין לא העזנו אפילו לחלום . יש לזכור שבימים ההם מכונית חדשה , מדגם קטן , עלתה כמחצית ממחיר דירה , ואף יותר מכך . בראשית ינואר , 1958 בעת שהגענו בשבת להוריי ברחובות , העלינו לפניהם את תוכניתנו . אמי הנהנה בראשה לאות רצון , ואבי שבכל עת היה מפליא למצוא מוצא ובלבד שהכול יהיה לטובה אמר : "אכן תוכנית נאה והגיונית הצבתם לכם ויש גם פתרון בהחלט אפשרי שכדאי לשקול אותו בחיוב . " הוא שאל כמה כסף נצבר בחשבון הבנק שלנו , ומשהשבתי , שלף עיפרון , נטל פנקס וכתב שורת מספרים בעודו מלווה את הכתיבה בהסבר : " את 670 הלירות שנקבל מהחזר שני שלישים מדמי המפתח ( 1 , 000 לירות במקור ) אנחנו נעמיד לרשותכם . ככה שאל 2 , 050 הלירות שכבר יש לכם בבנק יתוספו עוד , 670 והסכום הזה יקרב אתכם ל - 3 , 000...
אל הספר