דבר , " מוסף לשבתות ולמועדים " , כ " ג באייר ת " ש , , 31 . 5 . 1940 עמ ' 3 " בדמדומים אי אפשר לקרוא אף את הכתב הברור ביותר " - כתב גתה . הייתה הרגשה מעין זו בראשית ימות המלחמה , כאילו אותה השקיעה המשנה את פני העולם מחקה את כל אותיות הספרים . האנשים המהלכים כאבודים בתוך הדמדומים היו טוענים , כי אי אפשר להם עוד לקרוא . המילים המובנות ביותר בספרים איבדו לפתע את תוכנן , את ערכן ואין לפענח את ההיגיון הפשוט ביותר של פסוקים נהירים משכבר הימים . דמדומי העולם הם אשר בלבלו את אותיות הספר . אך עם גבור החושך החלו , כפי הנראה , האותיות מאירות . מוזר , בפגישות עם בני האדם בזמן האחרון ובשיחות עמם שומעים לעתים קרובות כל כך את הפסוק : " קראתי בימים אלה " ... ולאו דווקא עיתון . הספר היה למפלט , מצד אחד , ומאידך , מבקשים בו את הנבואה ואת הגשמתה . הנה בא אחד ומספר : קמו בי לתחייה לפתע כל פסוקי התנ " ך , בזיכרוני הם : וכולם מדברים על אותו הדבר עצמו - על אימת הספרים [ הימים ?] האלה . בא השני ואומר : קורא אני עכשיו במלחמה ושלום של טולסטוי , דומני כי זהו הספר האקטואלי ביותר בימים הללו ובייחוד החלק השלישי - כ...
אל הספר