דבר , כ " ב בניסן ת " ש , , 30 . 4 . 1940 עמ ' 709 4 בשעה אחת עשרה לפני הצהריים יצאנו מן הספרייה הממשלתית . חברי חגיגיים היו - ציפורן אדום בדש בגדם והכרת חשיבות יתרה בפניהם . אף זה שהתעתד להיות רב באחת מעיירות צ ' כוסלובקיה , שהייתה לפנים הונגריה , אף הוא לא שכח את הפרח האדום , היה מצביע עליו מתוך שביעות רצון וממלמל משהו בנימה של בעל הכרה פוליטית - בינלאומית : " אנו הפועלים " ... אך מעט הקומיות שבדבר לא שללה מן היום הבהיר ההוא את החגיגיות והרצינות שבו . להרצאות החלטנו שלא ללכת ביום ההוא : היה האחד במאי , שנת אלף תשע - מאות שלושים ואחת , והעיר - בירתה של פרוסיה - ברנדנבורג , המטרופולין ברלין . סובבנו ברחובות ובסמטאות . נכנסו אל בניין האוניברסיטה ויצאנו החוצה עד שמצאנו את עצמנו עומדים אי - שם בקרן זווית במקום שגן האוניברסיטה גובל עם הרחוב . הייתה התקהלות , רעש . קבוצת סטודנטים סתמה את מעבר הרחוב , שני אוטומובילים נעצרו בתנועתם , עמדו והריעו בכל השופרות . אי - מי צעק . שוטרים לא היו בסביבה כלל . הסדר הפרוסי נתמוטט לכאורה כליל ולא קם לו פודה ומציל . נתמוטט כליל ? לא ולא . הנה לא עברו רגעים...
אל הספר