טורים , שנה ב , גיליון ז , ב ' בסיוון תרצ " ח , , 1 . 6 . 1938 עמ ' . 3 חתומה : עדה גראנט ... מכונית המשא הכבדה נטתה הצדה , נעלם סרט הכביש החלק , השטוח . הדרך החלה להתפתל בין גבעות , לרדת אל שפלות , להיסוג בתוך צהיבות הכרים השרופים משמש , השדות שלאחר קציר . אי - שם עוד השתלהבו הפרגים האחרונים , והנה כבר רמזה לנו התכלת המוזרה של הקוצים . כאילו ירדו אל המרחק הצהוב אותם קרעי השמים , השמים הדוקרניים - שמי ארץ ישראל בשרב . וכתמים שחורים באופק : אוהלי הבדואים . לפתע - נשפך אוויר מרענן , אל עצם חום הצהריים . והנה מתנוסס לפנינו היצור האגדי : כוכב הרוח . אין זה פרח פלאים , שצץ בשדות השוממים בחמת קיץ ; אין זה שמה של נערה , שגלשה מאותם האוהלים השחורים , ועיניה קורנות , וצמותיה הרבות מתבדרות ברוח האביב ; אין זה קטע מזמר מזרחי ( ואולי בכל זאת ?) . מיהו אותו משורר בעל דמיון , מיהו אותו נעים זמירות אלמוני , שכינה בשם נפלא זה את אחד ההרים בארץ ישראל ? כמגילה עתיקה , הגונזת אוצרות של שירת עם , המספרת על לילותיה המכוכבים של הארציות הזאת , על הכיסופים הרבים לרוחותיה הקלים - נפתח לפני קסם השם הערבי . וכה ...
אל הספר