פּ תח , גיליון ב ( ט ) , , 1 . 11 . 1932 עמ ' . 3 חתומה : ל . ג . יש לפעמים שהאדם יושב בקאבארה [ קברט ] אמנותי , והדברים הרבים הנאמרים שם מהנים אותו בברקם העליז , באקטואליות שלהם , בחוכמה המסותרת בהם , בהעזה ובחן , ופתאום יוצאת על הבמה משחקת [ שחקנית ] לבושת שחורים ותסרוקתה פשוטות ורציניות [ לשון רבים - במקור ] , ושרה שירים אחדים קצרים , שהחוויה הגדולה וביטוי - אמן מהווים את רצינותם הפשוטה . והאדם נדהם ותמה ואינו יודע עוד מה זה היה : קאבארה ? תענוג ? או קונצרט בו נגעה יד הגורל במנענעים ? יש גם ההפך מזה . יש שלב האדם הולך שולל אחרי טרגדיה רמת - הרגש העוברת לפניו על הבמה , ופתאום מופיע אחד המשחקים בבגדי לץ מגוונים וחצופים ומזמזם פזמון עליז , משעשע ואקטואלי המדהים בברקי - החריפות שבו , והאדם , שהפזמון הקסימו , אינו יודע עוד מה ראה : טרגדיה או פארס [ פארסה ] עליז וקל . איני יודעת מהו ספרה האחרון של לסקר - שילר : טרגדיה או קאבארה ? - בין מאמרים ופרקי זיכרונות עליזים , קלים ומלבבים , שנכתבו בשעתם לעיתונים וירחונים , צצים ככוכבי - פלא פרקי שירה גדולה . שירים הנמשכים לאלוהים כעשבי - כרים [ כרי ...
אל הספר