פרק 4 / אנשים ביום־יום

מקומות עבודה משותפים שאלות 49 , 48 עמ ' 175 , 174 אין להתכחש כי לתחושות אלו של הערבים יש בסיס במציאות . מחקרים שונים מראים כי למרות החקיקה הקיימת האוסרת אפליה , סיכויי מועמדים ערבים שמנסים להתקבל לעבודה נמוכים מאלה של המועמדים היהודים , גם כאשר הניסיון והכישורים שלהם זהים או אפילו עדיפים . ברגע האמת מעסיקים או מנהלים יהודים מעדיפים לקבל לעבודה מועמדים יהודים . כדי לבדוק אם אפליה זו נתפסת כמוצדקת בעיני הצד היהודי , ביקשנו מהמרואיינים היהודים להתייחס להיגד : " בישראל צריך קודם כול לתת עבודה ליהודים ורק אחר כך לערבים " . ובכן , רובם ( כ - % 60 ) לא הסכימו עם האמירה המפלה הזו , אבל בכל זאת קצת למעלה משליש צידדו בהעדפת יהודים בקבלה לעבודה . היכן אפוא " מתרכזת " התמיכה הגבוהה יותר בהעדפת יהודים ? כפי שמראה התרשים שלהלן , פילוח המדגם היהודי מעלה הבדלים לפי כל משתני הרקע : נשים , יותר מגברים , מוכנות לתת לגיטימציה לאפליה בתעסוקה ובלימודים ; חרדים ודתיים – יותר ממסורתיים וחילונים ; אנשי ימין – יותר מאנשי מרכז ושמאל ; וצעירים – יותר ממבוגרים . בפילוח לפי הכנסה והשכלה מצאנו נכונות גבוהה יותר להעד...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר